אם פספסתם יום בהרגל, בצעו אותו שוב למחרת והמשיכו. יום אחד שפוספס כמעט לא משפיע על יצירת ההרגל. הנזק מגיע בדרך כלל אחר כך, כשמעידה אחת הופכת ל"הרסתי הכול" ואז לשבוע של הפסקה.
למה יום אחד שפוספס לא מוחק הרגל
במחקר של University College London שממנו הגיע המספר המפורסם של 66 ימים, משתתפים שפספסו יום מדי פעם המשיכו לבנות את ההרגל כמעט באותו קצב. הרגלים צומחים מחזרה בהקשר קבוע, ופער אחד מתוך חמישים חזרות משאיר ארבעים ותשע חזרות.
תחושת הכישלון היא תופעת לוואי של האופן שבו אנחנו עוקבים. מונה שקופץ מ־47 חזרה ל־0 אומר לכם ששבעה שבועות של עבודה נעלמו. זה לא קרה. ההרגל שלכם ביום ה־48 חזק בערך כמו שהיה ביום ה־47, לא משנה מה המספר על המסך אומר.
מה עושים ביום שאחרי פספוס
- בצעו גרסה קטנה היום. שכיבת סמיכה אחת, עמוד אחד, כוס מים אחת. המטרה היא להופיע היום. אין צורך לפצות על אתמול.
- מצאו את הסיבה. הייתם בנסיעה, חולים, או שהטריגר פשוט לא קרה? הליכה שדילגתם עליה בגלל גשם צריכה חלופה ליום גשום, כמו עשר דקות מתיחות בבית.
- שנו את ההרגל אם אותו פספוס חוזר. אם אתם מדלגים בכל יום חמישי, הזיזו אותו, הקטינו אותו בימי חמישי או בחרו טריגר אחר.
- תעדו את הפער בכנות. תיעוד מדויק מראה לכם את הדפוס. תיעוד מזויף מסתיר אותו.
הכלל "לא לפספס פעמיים"
כלל אצבע פופולרי הוא "לא לפספס פעמיים". פספוס אחד הוא חלק מהחיים. פספוס של יומיים ברצף הוא הדרך שבה מתחיל דפוס חדש של לא לעשות. לא חייבים להקפיד על זה. אם אתם חולים שבוע, אתם חולים שבוע. ובכל זאת זו ברירת מחדל טובה כשאתם פשוט עייפים או עסוקים.
כשימים שפוספסו הופכים לדפוס
פספוס מדי פעם הוא נורמלי. שלושה או ארבעה פספוסים בשבוע במשך שבועיים ברצף אומרים שההרגל לא מתאים לחיים שלכם כפי שהם עכשיו, וכוח רצון לעיתים רחוקות פותר את זה. יש לכם שלוש אפשרויות טובות.
להקטין: עשרים דקות אימון הופכות לחמש, וחמש דקות בכל יום שומרות על ההרגל בחיים. להזיז: אם הערבים כל הזמן מתפרקים, נסו את הבוקר או חברו את ההרגל לארוחת הצהריים. לעצור בכוונה: בזמן מעבר דירה, תינוק חדש או תקופת מבחנים, החלטה לעצור לחודש עדיפה על כישלון יומיומי ותחושה רעה. חזרו אליו עם תאריך התחלה ביומן.
מעקב הרגלים שסולח על פערים
רשת מראה פספוס בדיוק כמו שהוא: ריבוע ריק אחד בין הרבה ריבועים מלאים. ב־Bee Habit, כל יום שהושלם ממלא אריח בדוגמה של ההרגל, ויום שפוספס נשאר ריק. הדוגמה שמסביב לא מתאפסת ולא נעלמת. הסתכלו על חודש ותראו תמונה מלאה ברובה עם כמה פערים, וככה בדיוק נראה חודש טוב.
אם ביצעתם את ההרגל אבל שכחתם לסמן, הקישו על היום בלוח השנה וסמנו אותו כהושלם. אפשר למלא תאריכים שעברו, כך שהתיעוד נשאר מדויק בלי שום עונש על סימון מאוחר.

שאלות נפוצות
צריך להתחיל מחדש אחרי שפספסתי יום?
לא. המשיכו מאיפה שעצרתם. התחלה מחדש מתייחסת ליום אחד שפוספס כאילו הוא מחק את כל מה שהיה לפניו, והמחקר אומר שזה לא המצב.
זה רמאות לסמן הרגל למחרת בבוקר?
לא אם באמת ביצעתם אותו. סימון מאוחר שומר על תיעוד מדויק. רק הימנעו ממילוי ימים שדילגתם עליהם, כי הפערים הם מה שעוזר לזהות דפוסים.


